שמואל נ' אילומינה בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

בפני תביעה כספית לפיצוי עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 26/11/09 שבה היו מעורבים רכב התובע , רכב הנתבע מספר 1 נהוג על ידי נתבע מס' 2 , שהיה מבוטח על ידי נתבעת מס' 3.

התובע עותר לפיצוי בגין תיקון הרכב 1740 ₪ שכ"ט שמאי 400 ₪ טרחה ועוגמת נפש 500 ₪.

לדברי התובע, הוא נסע ברחוב ברקת בנתניה, כאשר הוא מבחין בטנדר מסחרי שמתחיל לנסוע רוורס. התובע התחיל לצפצף אך ללא הועיל, ורכב הנתבע מס' 1 המשיכה לנסוע אחורה ופגעה ברכב התובע. התובע טען שלא יכול היה להתחמק מהתאונה מכיוון שהיו כלי רכב אחרים שנסעו בכביש והתובע מודה שהוא איבד עשתונותיו.

נתבע מס' 2 מודה שהוא נסע אחורה ממקום חנייה לא מסודר. הוא לא שמע שהתובע צפר לו וטען שהסתכל במראה ולא הבחין ברכב התובע. לדברי מר כהן נסע כמה מטרים בודדים ובזהירות.

הנתבע מס' 2 הניח כי התובע נסע במהירות מבלי להסתכל.

נציג חברת הביטוח דאג לציין בפני בית המשפט כי התאונה התרחשה ביום 26/11/09 ואילו השמאי בדק את הרכב ביום 03/01/10 . לאור חלוף הזמן, נציג חברת הביטוח העלה את הטענה, שאין וודאות שהנזק שתוקן על ידי התובע אכן נגרם בעת התאונה.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.שוכנעתי על ידי התובע שנסיעתו לאחור של הנתבע מס' 2 בוצעה ברשלנות ולא אפשרה לתובע מקום לתמרן ולהתחמק מהתאונה.עדותו של התובע היתה עקבית ומשכנעת וקיבל תמיכה מדברי הבת שלו הגב' מור שמואל שנסעה עימו .

2. באשר לגובה הנזק, התובע הסביר שניהל מו"מ במשך חודשיים וחצי עם נציגי הנתבעת על מנת להגיע להסדר, ורק כאשר התברר שיהיה עליו להגיש תביעה, פנה לשמאי.

3.הנזק בדו"ח השמאי מתיישב עם האירוע ואין סיבה להניח שמדובר בנזק שנגרם לרכב התובע בהזדמנות אחרת.

4.אין מקום לפצות את התובע בגין עוגמת נפש.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת מס' 3 לשלם לתובע את הסכום של 2,140 ₪ ועוד 350 ₪ הוצאות משפט. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ג' חשון תשע"א, 11 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: